עסקים ורוח - הבהגווד-גיטה כהשראה לאנשי עסקים 

בדו"ח מיוחד תחת השם קאפיטליזם קארמתי (Karma Capitalism)  בביזנס וויק  (OCTOBER 30, 2006) תוהה הכותב האם תפיסת העסקים עוברת מהספר המנחה של עולם העסקים הקפיטליסטי  אומנות המלחמה של סאן טזו  -Sun Tzu (המאה ה-6 לספירה)  [שהיה הרעיון המכונן של  עסקים = מלחמה שיש לנצח בה בשנות ה-80 (המאה ה-20)]  אל הספר בהגווד-גיטה, שמתואר כאן בהמשך.

בעקרון מדובר על דרך התנהלות מודרנית להיום (תחילת המאה ה- 21) שמשנה פניה בהתנהלות מחברה התובענית והדורסנית, המודדת את הצלחת האדם בכמות הנכסים שהוא צבר ובכבוד שהוא זוכה לו מהסובבים אותו, אל עבר מנהל טוב שהוא נטול אנוכיות, בעל יוזמה ומתמקד בעשייה ממוקדת של  החובה, המשימה, ולא באובססיה לתוצאות או רווח כספי. מדובר על השינוי שחל בהבנה, גם בעולם העסקים הקשוח, שהשורה התחתונה, שרק היא מדברת, היא גורם מכשיל, ויש לחפש גישה אחרת למימוש עסקים, גישה אנושית, שמקרינה ומשפיעה על הווית האדם הפועל לפיה.למעשה מדובר בציבור עובדים עצום, בכל מגזרי העשייה במשק, שאוהבים, או לפחות מתמקדים בעשייה לשם העשייה, מתמסרים לה, והמניע של התוצאות ברווח כספי, או הצלחה עסקית אינם בראש מעייניהם. הם מכונים בלשון גנאי כ"חמורים" או "פראיירים", אך קשה להתעלם מההתפעלות הם מעוררים בהתמסרות שלהם לעבודה, לברק בעיניים של העשייה, גם בסביבה מאד לא מפרגנת, לא מתגמלת, ואף משפילה פוגעת. ולמרות זאת העבודה נעשית במסירות עצומה.מתן לגטימציה לחמור ולפראייר שמשקיע בעבודתו מתוך אהבה ומסירות לעצם העשייה, ולא למען רווח בראש סולם העדיפויות,  מושתת לא על תובנות מודרניות שצצו מאי-שם, אלא על גישה לחיים בכלל, שבאה לידי ביטוי עמוק ומרתק בספר בהגווד-גיטה עוד מקדמת דנה.
מהו הספר בהגווד גיטה?
הבהגווד גיטה (הגיטה) - שירת האל / שירת הנשגב, ששורשיה קדומים מאד בתרבות ההינדית, היא אחד הכתבים המכוננים של החשיבה האנושית, שהשפעתה על החברה בעידן המודרני היא עצומה, גם אם בלתי ידועה - כמו עצמאות הודו שהובלה על ידי מהאטמה גאנדי, שספר זה היה המסד עליו התבססה כל השקפת עולמו והובלת המאבק לעצמאות. זו שירה המתארת דיאלוג מרתק בין ארג'ונה המתייסר, מצביא-על העומד לפני מלחמת אחים נוראה בקורוקשטרה (צפון הודו)  שעתידה למחות מעל האדמה שושלות ואינספור אנשים ומשפחות, לבין קרישנה, נהג המרכבה שלו, המייצג את הנשגב. הגיטה הגיעה למערב לפני כ- 250 שנה, ומיד כבשה מקום של כבוד בקרב אנשי רוח, מדינאים דגולים, מנהיגים, מדענים, אנשי שם ואנשי מעשה ועסקים, שמוצאים בה, כל אחד בדרכו, את הדרך להבנה וליישום נכון יותר של התנהלות.
מקורו וכותביו עלומים, ועל פי דעת מרבית החוקרים הועלה לכתב באופן סדור  מתרבות הנחלה מאב לבנו בעל פה, לפני יותר מ - 2000 שנה. הבהגווד גיטה מצוי כפרק באפוס עצום הממדים ההינדי  מהאבהארטה - Mahabharata, אך  עומד בפני עצמו, ומצוי ומקובל על הרוב המוחלט של כל רבדי החברה ההינדית ובכל הזרמים התאולוגיים שלה, ומזה זמן גם בתרבות המערב.הגיטה היא דרך המתאימה לכל אחד ובכל הקשר ומצב, לשנות את דרך הסבל והתסכול  ואי ההשלמה עם דרכי האדם, העולם והטבע, אל דרך אחרת, בה האדם ימצא השלמה, הבנה ופיוס עם עצמו ועם העולם; השלמה שמביאה התעלות וגאולה עצמית אל עבר עדנה ונינוחות שתלווה אותו לתמיד. ניתן לדמות את הגיטה לא לאופק רחוק ונשגב שלעולם לא נגיע אליו, ולא לויתור ולייאוש ואוזלת יד עקב כך, כי אם הצעה לאבני דרך קטנות, שלב אחר שלב, להתחיל לצעוד בדרך אחרת, שייעודה מבטיח בהרבה מהקיים. לא הכיליון הבלתי נמנע (המוות), כי אם הגשמה, שחרור ופריחה בעקבותיה.ניתן למצוא ב- 700 הפסוקים של השירה המופלאה הזאת, מזור אישי כמו גם חברתי ואנושי חובק עולם. כל אחד ואחד מאיתנו, בכל הקשר ימצא בה הנחיות לדרך חדשה, אחרת ממה שהכיר עד כה. אין הוא חייב לגלות בה את כל הרבדים, שעמוקים מאד, ההפך. אימוץ של עקרונות בסיס, ללא חמדנות ותאווה יתרה לקבלת פתרונות מכלילים של כאן ועכשיו, גם בקטנה, בשוטף, עשוי להפוך את האדם לאדם מוסרי יותר, שלם יותר עם עצמו ועם הסובב אותו, ואז המאיים, המתסכל, המבעית המדיר שינה והכואב נעשים לנינוחים יותר, פחות מאיימים והרבה פחות חמורים מהנראה לנו.הדרך לשחרור וחיים שלמים ומספקים רצופה בעקרונות בסיס כמו: (1) למלא את התפקיד שלנו בעבודה מתוך התמסרות, טובות, ענווה ויצירה, ולא מתוך מניעים של רווח אישי. (2) דיכוי, מיגור  ושחרור מאבני הנגף המכשילים אותנו: הצורך בסיפוקים אישיים, באשליות שלא ניתן לספקן באמת, כתאווה, רדיפה אחד כבוד, רדיפה אחר אהבת הזולת, וצבירה אובססיבית של רכוש (3) להרחיב את זוית הראייה, להגביה ולראות אל מעבר להווית הזמן המכלה כל.העקרון הראשון המובא כאן - למלא את התפקיד שלנו בעבודה מתוך התמסרות, טובות, ענווה ויצירה, ולא מתוך מניעים של רווח אישי -  מאומץ כיום יותר ויותר גם בעולם העסקים, כתפיסה עסקית-חברתית לכל דבר.נמצא זאת בבהגווד גיטה, שכפי שציינו למעלה, זהו אחת מאבני הדרך המוצעות בדרך חדשה לאדם המחפש אחר שלוות נפש, ושחרור מקורבנות ופחד:

הילחם לשם הלחימה עצמה, מבלי להתחשב בשמחה או בצער, בזכייה או באובדן, בניצחון או בתבוסה - שהרי אז יהיו מעשיך נקיים תמיד מחטא (פרק 2 פס' 38)

בניסיון זה אין אבידה או הפסד, והתקדמות מה בנתיב זה, עשויה לגונן מן הנורא בפחדים שזהו הכיליון הבלתי נמנע של הגוף, המוות (2, פס' 40)
זכותך לבצע את חובותיך, אולם אינך זכאי לפירות המעשה. לעולם אל תחשוב עצמך כגורם של תוצאות מעשיך, ולעולם אל תדבוק באי מילוי חובותיך (2, פס' 47)
בצע חובתך ברוח שקולה, והימנע מכל זיקה להצלחה או כישלון (2 פס' 48)
בשעה שתבונתך חוצה את יער האשליות [שהן הרווחים שלמעשה לעולם לא יספקו ותמצא עצמך רודף מרדף שווא אחריהם כל חייך], היי שווה נפש לכל אשר נשמע וישמע (2 פס' 50)

דבקות בעשייה, התמסרות לייעוד שלך, למהותך ולדרך בה נועדת לבטא עצמך באופן הנכון ביותר לעצמך (דהרמה), אך בעשייה ללא כוונת רווח וללא ציפייה לגמול, היא הדרך לשבור את מעגל הקארמה - Karma, שהוא פעולה - מעשה מוחשי שנעשה מתוך דחף לסיפוק אישי, אך גורם למעשים נוספים הנגזרים ממנו שלעולם לא יספקו, כמו מילוי מים בדלי מחורר במעגל אינסופי של מעשים מלאי יאוש וסבל וללא תכלית. ברגע שנעשה את המוטל עלינו מתוך הבנה שזהו ייעודנו ותפקידנו, ביטוי המהות האישית שלנו, הפנימית, לאחר קילוף כל המאוויים שהם אשליות שלעולם לא ימומשו באמת, או אז יקרה לנו משהו טוב באמת.
ומרתק לראות את ההבנה הזאת, ששורשיה בתובנה האנושית מקדמת דנה, שחודרת גם לעולם העסקים הציני, האכזרי, המרושע והלא מוסרי ביותר שמבין, שהדרך לסיפוק אישי  אינה השורה התחתונה, אלא העשייה הנכונה, ובכך פוקחת את עיננו כמו שמושר בה: כאות לחסד מיוחד,אני, השוכן בלבכם, מבער בלפיד הידע את חשכת בערותכם (11 פס' 11).

ותארו לכם, גם הסקפטים והפסימיים שביננו,  את פני החברה, אם כל אחד ואחד מאיתנו יפעל ויעשה לפי צו מצפונו והוויתו, שלא על מנת לזכות בגמול כלשהו...